קשתות - קשת החדשה - עמותה עברית לתקשורת

 

ספרים בקשתות

 סוריאליזם בגלריה

 יצירת א.ב. יהושע

בנושא הגיליון

 

 

זיוה שמיר: כוחה של חולשה

 
כתבות נוספות
תוכן חוברת 15
פדריקו גארסייה-לורקה: קינה
אהרן אפלפלד: שבט חדש
יהושע קנז: חדר מספר 10
כתבות נוספות
רות גרוסמן: שדרות בן גוריון
צילומים המלווים את גיליון 15
חיים הררי: פתיחה בהרצליה
משה דור: שירים
דוד ויטל: גיבורים ואנטי-גיבורים
רוברט וייטהיל: שלוש אידיליות על קנוקנת
גונן נשר: אופה האוזניים
זמיר בן-דוד: שירים
מעין כהן: שירים
מרינה צווטאייבה*: שני שירים
ליסה כץ: שירים עילגים
יעל טומשוב: "תל-אביב בחרוזים"
ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן: חוכמת שלמה
מרגו: שירים
יהודה ליבס: על התאולוגיה המיסטית, אֶל טִימוֹתֶאוס
עיָנה ארדל: ארבעה שירים
חנה פוטשניק: תיקון
דרור אֵידָר: קומדיה בגרוש (שם זמני)
ענת עינהר: טורפים של קיץ
תמר מרין: קביעות
שמעון שלוש: פשוט מגע הזיכרון
כתבות נוספות

[הסיפור במלואו ב"קשת החדשה" 15]

ודווקה מתוך "נווה שאנן" זה, שבו כמצות אנשים מלומדה אין מזכירים כלל כל אותם עניינים הטורדים את מנוחתם של בני הדור הוותיק, יוצאים שני ילדים אמיצים ושוברי מוסכמות - מיה ומתי - ונכנסים בלא יודעים למעמקיו האסורים של היער. במסעם הרומנסי (quest) אל הלא-נודע הם מבקשים לגלות סוד כמוס, שפתרונו עשוי לסייע לכפרם להשתחרר מן הקללה הנוראה הרובצת עליו לפני כשנות דור נעלמו מן המקום כל בעלי-החיים, למקטנם ועד גדולם, ובני דור האבות, הזוכרים עדיין את האירוע, הדחיקו אותו מתודעתם. ילדיהם, שלא זכו מימיהם לראות בעל-חיים ממשי במו עיניהם, גדלים על מושגים וירטואליים - מושגי art ולא מושגי nature על תמונות של בעלי-חיים, שמראה להם המורה הרווקה עמנואלה, או על פסלוני-עץ מגולפים שמכין להם אלמון. דייג ערירי זה, שבהעדר דגים בנחל החוצה את הכפר נהפך לעובד אדמה, מחזיק בגינתו דחליל, ומחכה ליום שבו ישובו הציפורים לפקוד את הכפר.

המקום המתואר בספר - אותו כפר אלמוני המתנמנם לו בשיפולי היער עם רוח הרפאים המסתורית החופפת על עציו ועל בתיו - לקוח כביכול היישר מספרי אגדה גרמניים, ששאבו את חומרי המציאות שלהם ממקורות פגניים ומתפיסת-עולם פנתאיסטית, שאינה שמה פדות בין האנושי לבין עולמות החי, הצומח והדומם. כשביקש ביאליק לתאר את נוף ילדותו במושגים "הלניסטיים" אליליים, בהשראת עולמה של האגדה האירופית, הוא תיאר בסיפוריו את פרוור העצים כמקום שבו נבלעו כל הגבולות בין חוליות "שרשרת ההוויה הגדולה" (העגלונים הצעירים מדומים בו לסייחים צוהלים, רועת-החזירים המעוברת מדומה לדלעת התופחת במקשה, העצים מדומים לאנשים ולבעלי-חיים ועוד ועוד). את כפר הולדתו תיאר בשיריו כ"כפר קטן מוקף חומת יערים",שבמעמקי יעריו נחבאת לה ברכה צלולה, מוצנעת מעין, שרק נועזים ופורצי-דרך מגיעים אליה ב"שביל לא ידעו הזאב".

גם בספרו של עמוס עוז הכפר מתואר במונחיהם של אותם נופים אירופיים רחוקים, שעליהם התרפקו אמו של הסופר וסבתו, בהגיען אל הלבאנט החם וההומה. הטבע הכפרי והמיוער, הטובל בירק, הוא אנטיתזה לנוף הצחיח המקיף את עוז, את ביתו שבמדבר ואת המזרח כולו. לא במקרה שמותיהם של הילדים (מיה ומתי) הם אנגרם פונטי של "עמי ותמי", הלא הם Hnsel undGretel מאגדות האחים גרים, שנדדו עזובים לנפשם במעבה היער, עד הגיעם לבית המכשפה העשוי כולו ממתקים.

הכפר שמתוכו הם יוצאים אל מעמקי היער אף מזכיר בחזותו ובמהות הסוד הרובץ עליו את הכפר בסרטו עטור הפרסים של המפיק והבימאי ההודי נייט שיאמאלאן "הכפר" ("The Village"(3. הוא אף מזכיר את סרטו הקנדי של אטום אגואן, "מתיקות שאחרי" ("Sweet Hereafter"), שבמרכזו עיירה שכוחת-אל, שמאחרי חזותה השלווה והממוסדת מסתתרים סודות אפלים - סרט הזרוע,ממש כמו ספרו של עמוס עוז, רמיזות גלויות למדי לאגדת החלילן מהמלין, אף היא כידוע מאבני-היסוד של הפולקלור הגרמני, הפגני מיסודו.

אבל בכך אין די - ספרו של עמוס עוז הוא ספר רב רבדים, ה"מתכתב" - כמו ספריהם של סופרים משיעור קומתו של אריך קסטנר - עם שיאיה של ספרות-הילדים בעולם. ראינו כי שמות הילדים היוצאים למעבה היער - מיה ומתי - מבוססים על היפוך פונטי של השמות "עמי ותמי" מן הגרסה העברית של אגדות האחים גרים. גם "השד" בספרו של עוז, כמו המכשפה במעשייה של האחים גרים, מציע לילדים דברי מאכל ומשקה מפתים (מיץ רימונים ומי שלגים), המעוררים את חשדם שמא הוא מבקש לכשפם ולכלאם ביער לעולם ועד.

מוטיב הילד האובד ביער ומחפש את הדרך הביתה הוא מוטיב מרכזי בספרות הילדים בכלל, ובזו הגרמנית בפרט, ולא מקרה הוא שבתקופה שבה ישב ביאליק בברלין (1921-1924) כתב את המעשייה המחורזת לילדים "הנער ביער" - גרסה עברית-יהודית למעשיות גרמניות טיפוסיות. לא ייפלא שגם ספרו המופתי של סופר-הילדים היהודי-האמריקני מוריס סנדק (Sendak) "בארץ יצורי הפרא" (Where the Wild Things Are) נזקק למוטיב "גרמני" זה, הספר מגולל, באיור ובאומר, את קורותיו של הילד הפרוע וחסר-המשמעת מקס (האם רק במקרה העניק המחבר לילד הבלתי-ממושמע שם הלקוח כאילו היישר מן ה"קלסיקה" של ספרות-הילדים הגרמנית), שאינו מוכן לשמוע בקול הוריו, ומתבקש ללכת לישון בלי ארוחת-ערב. בחלומו נודד מקס, רעב ומסויט,במעמקי היער האימתני, בין יצורי פרא מפחידים, ובהקיצו מן החלום - בהריחו את ריח ארוחת-הבוקר - הוא מתעשת וחוזר להיות ילד טוב וממושמע.

לאמיתו של דבר, ספרו של עמוס עוז עשוי מרקם צפוף של שיבוצים מיצירות-המופת של ספרות-הילדים העולמית, ואלה הופכות את פתאום בעומק היער לכעין פסיפס מרהיב-עין ביופיו ובססגוניותו סיפורו של הילד החריג, שכולם מבזים ומנדים אותו, מזכיר את סיפורו של הברווזון המכוער מאת הנס כריסטיאן אנדרסן, קריצת החתול (ע' 67) מזכירה את חיוכו של החתול הצ'שיירי מספרו של לואיס קרול עליסה בארץ הפלאות תיאור גנו של השד הנעלם נהי (ע' 69) מזכיר את תיאור הגן הנעלם באגדה "הענק וגנו" מאת אוסקר ויילד, סיפורו של אדם שהצליח ללמוד את שפתן של החיות (ע' 80) מזכיר את לא רק את אגדות המלך שלמה אלא גם את סיפורו של הדוקטור דוליטל, גיבור ספרו של יו לופטינג.

זאת ועוד: שמו של נימי "הסייח", גיבור פתאום בעומק היער, לקוח היישר מהקוסם מארץ עוץ (The Wizard of Oz), מאת פרנק לימן באום (אפשר שגם הדחליל בספרו של עוז, שנהי חולם להיכנס לנעליו ולמלא את מקומו, כדי לחזור כפעם בפעם אל חיק החברה האנושית, קיבל את השראתו מהדחליל האנושי בהקוסם מארץ עוץ). אף אין לשכוח כי הרעיון של "the yellow brickroad" מהקוסם מארץ עוץ השפיע על ספרו הנפלא של נחום גוטמן, שביל קליפות התפוזים, וכי ציוריו של נחום גוטמן, גדול המאיירים וסופרי הילדים בדור המודרנה התל-אביבית, התנוססו בין דפי התרגום העברי של אלמון האובד (Lost Prince Almon(, פרי-עטו של הסופר האמריקאי לואיס פנדלטון)Pendleton. אמנם כן, אפשר ללמד קורס שלם, או לכתוב ספר מחקר שלם, על נפלאות הכתיבה הבין-טקסטואלית לפי ספרו החדש של עוז, פתאום בעומק היער.

 



תגובות הוסף תגובה
גלישה נעימה
לשיפור רמת תאימות ולגלישה אופטימלית מומלץ לגלוש בדפדפן אקספלורר 9

פטיבל ישראל ירושלים יוצא לדרך
פסטיבל ישראל
על קו הזינוק
הפסטיבל יתקיים בין ראשית יוני ל- 16 בחודש והוא מסתמן נכון לעכשיו כמושקע וכיצירתי ביותר מזה שנים

הקשת החדשה ממשיכה באתר קשתות
קשתות - המייסד אהרן אמיר
עורך ראשי - ד"ר אלי שי
למשלוח כתבי יד, ספרים, מאמרים ורשימות נא כיתבו כאן באמצעות המדור צור קשר או שילחו ישירות לפי הכתובת atarkeshatot@gmail.com
קריאה כתיבה וגלישה נעימה
מאמרים וטקסטים ספרותיים נא לשלוח לכתובת המייל בקובץ וורד ולציין בשורת הנושא עבור אתר קשתות
ספרים חדשים לסקירה נא לשלוח לת.ד 4358 סניף הדואר ברח' שופן ירושלים
המערכת אינה מחזירה דברי דואר שנשלחו אליה ואינה מבטיחה פרסום

חנות ספרים חדשה רעננה ובועטת
חנות הספרים הולצר - ספרים גאה להזמין אתכם למגוון אירועי תרבות וספרות
יפו 91, פינת סמטת משיח. ירושלים.
חניה בשפע בחניון עליאש ומסילת ישרים (חינם אחרי 19:00)
076-5433800
הכניסה היא תמיד ללא תשלום!!!

מחפשים מתנדבים לבר טבעוני
זנגביל זה מרכז קהילתי לצמחונות בירושלים מול הבית של ביבי (ראש הממשלה)
והמהטמה – זה הבר הטבעוני שלו שפועל בזנגביל בימי חמישי ושישי והוא מחפש מתנדבים נוספים.
ניתן להתנדב במגוון תפקידים: בבישול, הגשה, ניקיון, קניות, פרסום...
לפרטים נוספים ולהתנדבות, אפשר לפנות לחן: 050-6583685 או manziqeret@gmail.com
זנגביל - מרכז קהילתי לצמחונות, בלפור 8, ירושלים

כניסה חינם לחיילים במוזיאונים הפתוחים בגני התעשייה של סטף ורטהימר.

 

יובל יאירי

האמן המלווה את גיליון העשרים

של חוברת קשת החדשה

בעבודות חדשות

      בית העץ

סיפורים רוסיים

 משחק זיכרון

 כאן במדור הצילום החדש של אתר קשתות